זיהום ובטיחות · מדריך
פליטות רכב לפי WLTP ו־NEDC: CO₂, NOx, חלקיקים, CO ו־HC
בקטלוג הדגמים של משרד התחבורה רשומות לכל דגם הפליטות שנמדדו לו בבדיקת מעבדה: פחמן דו־חמצני (CO₂), תחמוצות חנקן (NOx), חלקיקים (PM), פחמן חד־חמצני (CO) ופחמימנים (HC). רכיבי הפליטה האלה נרשמים בשתי משפחות של עמודות – לפי שיטת הבדיקה החדשה WLTP או לפי השיטה הוותיקה NEDC – וביחידות שונות.
המדריך מסביר כל עמודת פליטה במאגר, את ההבדל בין שתי שיטות הבדיקה, למה לדגם יש סט אחד ולא את השני, מה פירוש תקינת זיהום אירופאית או אמריקאית, מה ההבדל בין סוגי הממיר, מה רשום על רכב שהותקן בו מסנן לצמצום פליטות – ואיך כל זה מופיע בדוח של בדיקת רכב לפי מספר רישוי.
עודכן · הערכים במדריך נבדקו מול מאגרי משרד התחבורה ב־
מאיפה מגיעים נתוני הפליטה
נתוני הפליטה נמצאים רק בקטלוג הדגמים, "תוצרים ודגמים של כלי רכב WLTP", ולא ברשומה של הרכב. לפי תיאור המאגר, הקטלוג כולל דגמי רכב פרטי משנת ייצור 1996 ודגמי רכב מסחרי משנת ייצור 1998, כולל נתוני WLTP.
כל שורה בקטלוג היא דגם אחד בשנת ייצור אחת, והדוח מצרף אותה לרכב רק כשארבעה נתונים זהים: סוג הדגם (P או M), קוד התוצר, קוד הדגם ושנת הייצור. רכב שאין לו את כל ארבעת הנתונים – אופנוע, רכב מעל 3.5 טון, רכב ביבוא אישי או רכב שבוטל סופית – לא יקבל נתוני פליטה בדוח. ההסבר המלא על המפתח נמצא במדריך קוד הדגם.
הערכים הם תוצאות בדיקת האישור של הדגם במעבדה, כפי שנמסרו למשרד התחבורה. הם לא נמדדו ברכב שלכם ולא בטסט השנתי.
WLTP מול NEDC – מה ההבדל בין שתי שיטות הבדיקה
שתי השיטות הן מחזורי נהיגה במעבדה: הרכב "נוסע" על מתקן גלילים לפי פרופיל מהירות קבוע, ומכשירים אוספים ומודדים את גזי הפליטה. ההבדל בין השיטות הוא המסלול הווירטואלי – כמה זמן, באיזו מהירות ובאילו תאוצות.
- NEDC – New European Driving Cycle
- מחזור הבדיקה האירופי הוותיק. נסיעה של כ־20 דקות וכ־11 ק״מ: ארבעה מחזורים עירוניים קצרים ומחזור בין־עירוני אחד, במהירות ממוצעת של כ־34 קמ״ש ועד 120 קמ״ש, עם תאוצות מתונות. בגלל התנאים הנוחים, נתוני NEDC נמוכים בדרך כלל מהפליטה בנסיעה אמיתית.
- WLTP – Worldwide harmonised Light vehicles Test Procedure
- השיטה החדשה, שהחליפה את NEDC באירופה בהדרגה החל מ־2017. נסיעה של כ־30 דקות וכ־23 ק״מ בארבעה שלבים – מהירות נמוכה, בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד – במהירות ממוצעת של כ־46 קמ״ש ועד כ־131 קמ״ש, עם תאוצות חדות יותר. הבדיקה מתחשבת גם במשקל ובאבזור של הגרסה. לכן לאותו רכב, ערך ה־CO₂ לפי WLTP גבוה בדרך כלל מהערך לפי NEDC.
| מאפיין | NEDC | WLTP |
|---|---|---|
| משך הבדיקה | כ־20 דקות | כ־30 דקות |
| מרחק | כ־11 ק״מ | כ־23 ק״מ |
| מהירות ממוצעת | כ־34 קמ״ש | כ־46 קמ״ש |
| מהירות מרבית | 120 קמ״ש | כ־131 קמ״ש |
| מבנה | 4 מחזורים עירוניים ומחזור בין־עירוני | 4 שלבי מהירות |
| יחידות במאגר | גר׳/ק״מ לכל הגזים (kamut_*) | CO₂ בגר׳/ק״מ, שאר הגזים במ״ג/ק״מ |
המסקנה המעשית: אל תשוו ערך WLTP לערך NEDC. דגם חדש עם CO₂ של 140 לפי WLTP אינו בהכרח מזהם יותר מדגם ישן עם 130 לפי NEDC – אלה שתי בדיקות שונות. בדוח כל ערך מסומן בשם השיטה שלו, כדי שההבדל יהיה גלוי.
למה לדגם יש נתוני WLTP או נתוני NEDC
השיטה תלויה בתקופה שבה הדגם אושר ובתקינה שלפיה אושר. בקטלוג של משרד התחבורה זה נראה כך:
- דגמים בתקינה אירופאית משנות הייצור 2004 בערך ועד 2020 בערך – עמודות
kamut_*(NEDC). - דגמים משנת ייצור 2016 ואילך – עמודות ה־WLTP. בשנות המעבר, בערך 2017 עד 2020, יש דגמים שנרשמו עדיין לפי NEDC ויש שכבר לפי WLTP.
- במקרים בודדים יחסית דגם מתקופת המעבר רשום בשתי השיטות. אז הדוח מעדיף את ערך ה־WLTP.
- דגמים בתקינה אמריקאית – אין להם ערך NEDC משולב, ובדרך כלל גם לא ערכי WLTP, אלא ערכים נפרדים לנסיעה עירונית ולנסיעה בין־עירונית (ראו בהמשך).
- רכב חשמלי – אין לו פליטה מהמפלט, והעמודות ריקות בדרך כלל. על טכנולוגיות ההנעה ראו מדריך סוג הדלק וטכנולוגיית ההנעה.
- דגמים ותיקים, בערך עד שנת הייצור 2006 – בדרך כלל אין להם נתוני פליטה בקטלוג בכלל.
- גם בדגמים חדשים יש שורות בלי שום נתון פליטה. אז הדוח פשוט לא מציג שורות פליטה.
עמודות WLTP: CO2_WLTP, NOX_WLTP, PM_WLTP, CO_WLTP ו־HC_WLTP
חמש עמודות הפליטה לפי WLTP, ועוד עמודה אחת של תרגום. הדוח אינו מציג ערך 0 או שדה ריק. שדה ריק אינו מספק נתון; אפס עשוי לדרוש בירור נוסף, ואין להסיק מהסתרתו בלבד שלא בוצעה מדידה.
CO2_WLTP– פחמן דו־חמצני, גר׳/ק״מ- גז החממה שנוצר משריפת הדלק. הכמות קשורה ישירות לצריכת הדלק: מנוע שצורך יותר דלק פולט יותר CO₂. בדגמי פלאג־אין הערך נמוך מאוד – לעיתים חד־ספרתי או עשרות בודדות – כי בבדיקת WLTP של פלאג־אין חלק מהנסיעה נחשב חשמלי. בדוח: "פליטת CO₂ (WLTP)".
NOX_WLTP– תחמוצות חנקן, מ״ג/ק״מ- תחמוצות חנקן (NO ו־NO₂) נוצרות בבעירה בטמפרטורה גבוהה. הן פוגעות במערכת הנשימה ותורמות לזיהום האוויר העירוני. מנועי דיזל פולטים מהן בדרך כלל יותר ממנועי בנזין. בדוח: "תחמוצות חנקן NOx (WLTP)".
PM_WLTP– חלקיקים, מ״ג/ק״מ- מסת החלקיקים (פיח) בגזי הפליטה. מקורם העיקרי במנועי דיזל ובמנועי בנזין בהזרקה ישירה, ומסנן חלקיקים מוריד אותם מאוד. הערכים קטנים – בדרך כלל שברי מיליגרם עד מיליגרמים בודדים לק״מ. בדוח: "חלקיקים PM (WLTP)".
CO_WLTP– פחמן חד־חמצני, מ״ג/ק״מ- גז רעיל, חסר צבע וריח, שנוצר מבעירה לא מלאה של הדלק. הממיר הקטליטי הופך אותו לפחמן דו־חמצני. בדוח: "פחמן חד־חמצני CO (WLTP)".
HC_WLTP– פחמימנים, מ״ג/ק״מ- שאריות דלק שלא נשרפו (Hydrocarbons). הן תורמות להיווצרות ערפיח ואוזון בגובה הקרקע. בדוח: "פחמימנים HC (WLTP)".
CO2_WLTP_NEDC– CO₂ לפי WLTP בתרגום ל־NEDC, גר׳/ק״מ- בתקופת המעבר בין השיטות, באירופה תורגמו תוצאות WLTP לערך "מקביל ל־NEDC" בנוסחת התאמה, כדי שאפשר יהיה להמשיך להשוות לנתונים הישנים. העמודה מופיעה בעיקר בדגמים משנות המעבר. הדוח אינו מציג אותה, כדי לא להציג שני ערכי CO₂ שונים לאותו דגם.
עמודות NEDC: kamut_CO2, kamut_NOX, kamut_PM10, kamut_HC, kamut_HC_NOX ו־kamut_CO
העמודות שמתחילות ב־kamut_ ("כמות") הן נתוני המעבדה לפי השיטה הוותיקה, וכולן ביחידות של גרם לקילומטר – גם המזהמים, שב־WLTP נרשמים במיליגרם. ערך 0 או שדה ריק אינם מוצגים בדוח; אין להסיק מהסינון לבדו מה מקור האפס.
kamut_CO2- פחמן דו־חמצני, גר׳/ק״מ. בדוח: "פליטת CO₂ (NEDC)" – רק כשאין לדגם ערך
CO2_WLTP. kamut_NOX- תחמוצות חנקן, גר׳/ק״מ. בדוח: "תחמוצות חנקן NOx (NEDC)".
kamut_PM10- חלקיקים, גר׳/ק״מ. PM10 הוא הכינוי המקובל לחלקיקים שקוטרם עד 10 מיקרון. בדוח: "חלקיקים PM (NEDC)".
kamut_HC- פחמימנים, גר׳/ק״מ. בדוח: "פחמימנים HC (NEDC)".
kamut_HC_NOX- סכום הפחמימנים ותחמוצות החנקן, גר׳/ק״מ. בתקני הפליטה האירופיים למנועי דיזל נקבעה מגבלה על הסכום הזה, ולכן העמודה מופיעה בעיקר בדגמי דיזל. הדוח אינו מציג אותה.
kamut_CO- פחמן חד־חמצני, גר׳/ק״מ. בדוח: "פחמן חד־חמצני CO (NEDC)".
הדוח בוחר שיטה לכל גז בנפרד: אם יש לגז ערך WLTP, הוא מוצג; רק אם אין – מוצג ערך ה־NEDC של אותו גז. כך כל שורה מסומנת בשיטה שלה.
נסיעה עירונית ובין־עירונית: העמודות _city ו־_hway
לחמש מעמודות ה־kamut_ יש גרסה לנסיעה עירונית (_city) וגרסה לנסיעה בין־עירונית (_hway), כולן ביחידות של העמודות האלה:
kamut_CO2_city,kamut_CO2_hway- פחמן דו־חמצני בנסיעה עירונית ובנסיעה בין־עירונית.
kamut_NOX_city,kamut_NOX_hway- תחמוצות חנקן בנסיעה עירונית ובין־עירונית.
kamut_PM10_city,kamut_PM10_hway- חלקיקים בנסיעה עירונית ובין־עירונית.
kamut_HC_city,kamut_HC_hway- פחמימנים בנסיעה עירונית ובין־עירונית.
kamut_CO_city,kamut_CO_hway- פחמן חד־חמצני בנסיעה עירונית ובין־עירונית.
בנתונים, העמודות האלה מופיעות רק בדגמים שתקינת הזיהום שלהם אמריקאית – ובדגמים האלה אין ערך משולב ב־kamut_CO2, ובדרך כלל גם אין ערכי WLTP. דגם בתקינה אירופאית אינו מגיע עם הפיצול הזה. משרד התחבורה אינו מפרט באיזה מחזור בדיקה נמדדו הערכים העירוניים והבין־עירוניים.
בדוח מוצגות רק שתיים מהן: "CO₂ בנסיעה עירונית" ו"CO₂ בנסיעה בין־עירונית", ביחידות גר׳/ק״מ, ורק כשאין לדגם ערך CO2_WLTP. הן מופיעות בפועל רק בדגמים בתקינה אמריקאית, ומשרד התחבורה אינו מציין באיזו שיטת בדיקה נמדדו – ולכן הדוח מציג אותן בלי תווית של שיטה. שמונה העמודות האחרות – תחמוצות חנקן, חלקיקים, פחמן חד־חמצני ופחמימנים בנסיעה עירונית ובין־עירונית – אינן מוצגות בדוח.
גרם או מיליגרם לקילומטר – איך לא להתבלבל
אותו רכיב פליטה עשוי להירשם ביחידות שונות בעמודות המאגר. בעמודות ה־WLTP המזהמים (NOx, PM, CO, HC) נרשמים במיליגרם לקילומטר, ו־CO₂ בגרם לקילומטר. בעמודות ה־kamut_* הכול בגרם לקילומטר. גרם אחד הוא 1,000 מיליגרם – כדי להשוות, הכפילו ערך בגרם ב־1,000.
| גז | עמודת WLTP | עמודת NEDC | דוגמה להמרה |
|---|---|---|---|
| פחמן דו־חמצני (CO₂) | CO2_WLTP – גר׳/ק״מ | kamut_CO2 – גר׳/ק״מ | אותה יחידה, אבל לא אותה בדיקה |
| תחמוצות חנקן (NOx) | NOX_WLTP – מ״ג/ק״מ | kamut_NOX – גר׳/ק״מ | 0.06 גר׳/ק״מ = 60 מ״ג/ק״מ |
| חלקיקים (PM) | PM_WLTP – מ״ג/ק״מ | kamut_PM10 – גר׳/ק״מ | 0.005 גר׳/ק״מ = 5 מ״ג/ק״מ |
| פחמן חד־חמצני (CO) | CO_WLTP – מ״ג/ק״מ | kamut_CO – גר׳/ק״מ | 0.5 גר׳/ק״מ = 500 מ״ג/ק״מ |
| פחמימנים (HC) | HC_WLTP – מ״ג/ק״מ | kamut_HC – גר׳/ק״מ | 0.1 גר׳/ק״מ = 100 מ״ג/ק״מ |
בדוח היחידה מופיעה ליד כל ערך: "גר׳/ק״מ" לכל ערכי ה־CO₂ ולכל ערך שמסומן (NEDC), ו"מ״ג/ק״מ" לכל מזהם שמסומן (WLTP).
תקינת זיהום: אירופאית או אמריקאית
העמודה sug_tkina_nm (והקוד שלה sug_tkina_cd) מציינת לפי איזו מערכת תקנים אושר הדגם מבחינת פליטות. בדוח היא מופיעה בשורה "תקינת זיהום". אלה שלושת הערכים:
- אירופאית (קוד 1)
- הדגם אושר לפי תקני הפליטה של האיחוד האירופי (תקני Euro) ונבדק במחזורי הבדיקה האירופיים – NEDC בדגמים הוותיקים ו־WLTP בחדשים.
- אמריקאית (קוד 2)
- הדגם אושר לפי תקני הפליטה של ארצות הברית. אלה בדרך כלל דגמים שמיוצרים לשוק הצפון־אמריקאי, כמו טנדרים ורכבי שטח גדולים. כשיש להם נתוני פליטה, בקטלוג רשומים ערכי נסיעה עירונית ובין־עירונית במקום ערך משולב.
- לא ידוע קוד 0 (קוד 0)
- התקינה לא נרשמה. בנתונים זה קורה בדגמים ותיקים, משנות הייצור שלפני 2009 בערך. הדוח אינו מציג את הערך הזה.
סוג ממיר: קטליטי מחמצן, לוכד חלקיקים או משולב
העמודה sug_mamir_nm (והקוד שלה sug_mamir_cd) מתארת את רכיב טיפול הפליטה במערכת המפלט של הדגם. בדוח היא מופיעה בשורה "סוג ממיר". אלה ארבעת הערכים:
- קטליטי מחמצן (קוד 1)
- ממיר קטליטי: מחסנית במערכת הפליטה, מצופה במתכות יקרות, שבה פחמן חד־חמצני ופחמימנים מתחמצנים לפחמן דו־חמצני ולמים. ברכבי בנזין משמש בדרך כלל ממיר "תלת־כיווני" שמפרק גם תחמוצות חנקן, וברכבי דיזל – ממיר חמצון. המאגר אינו מבחין ביניהם.
- לוכד חלקיקים (קוד 2)
- מסנן שלוכד את חלקיקי הפיח לפני שהם יוצאים מהמפלט – DPF ברכבי דיזל, GPF ברכבי בנזין. הפיח שהצטבר נשרף מעת לעת בתהליך ניקוי עצמי (ריגנרציה).
- משולב-לוכד וממיר (קוד 3)
- שני הרכיבים יחד – ממיר קטליטי ומסנן חלקיקים. זה המבנה המקובל ברכבי דיזל מודרניים. הערך נשמר במאגר עם מקף ובלי רווחים.
- לא ידוע קוד 0 (קוד 0)
- סוג הממיר לא נרשם. הערך מופיע גם בדגמים חדשים, כולל רכבי בנזין שיש להם ממיר קטליטי, ולכן אין להסיק ממנו שלרכב אין ממיר. גם ברכב חשמלי, שאין לו מערכת פליטה, הערך הוא בדרך כלל "לא ידוע קוד 0". הדוח אינו מציג אותו.
המאגר אינו מתעד מערכות טיפול נוספות, כמו הזרקת אוריאה (SCR או AdBlue) לפירוק תחמוצות חנקן ברכבי דיזל.
מסנן לצמצום פליטות שהותקן ברכב
מאגר נפרד של משרד התחבורה, "כלי רכב שמותקנים בהם מסננים לצמצום פליטת מזהמים", מפרט רכבים שהותקן בהם מסנן כזה בדיעבד, אחרי הייצור. בניגוד לקטלוג הדגמים, כאן כל שורה היא רכב אחד, לפי מספר הרישוי (mispar_rechev). אלה העמודות שלו:
taarich_hatkana– מועד התקנת המסנן- התאריך שבו הותקן המסנן ברכב. מועדי ההתקנה בקובץ מתחילים ב־2018. בדוח: "התקנת מסנן לצמצום פליטות" והתאריך.
rishum_rishon_dt– רישום ראשון- תאריך הרישום הראשון של הרכב (בתיאור המאגר: "תאריך רישום"). הדוח אינו לוקח אותו מהקובץ הזה; על התאריך הזה ראו מדריך תאריכי הרישוי והטסט.
shnat_yitzur– שנת ייצור- שנת הייצור של הרכב. שנות הייצור בקובץ נעות בין 1960 ל־2025.
sug_rechev_EU_cd– סיווג אירופי- הקטגוריה האירופית של הרכב. בתיאור הרשמי של המאגר העמודה נקראת "תקינה אירופאית", אבל הערכים הם קטגוריות רכב (ראו מיד).
הערכים של sug_rechev_EU_cd בקובץ המסננים:
- N3
- משאית שמשקלה הכולל מעל 12 טון.
- N2
- משאית במשקל כולל מעל 3.5 טון ועד 12 טון.
- N1
- רכב מסחרי להובלת מטען, עד 3.5 טון.
- M3
- אוטובוס: יותר מ־8 מושבים מלבד הנהג ומשקל כולל מעל 5 טון.
- M2
- אוטובוס זעיר: יותר מ־8 מושבים מלבד הנהג ומשקל כולל עד 5 טון.
- M1
- רכב נוסעים עם עד 8 מושבים מלבד הנהג.
- O1
- גרור קל, עד 750 ק״ג. ערך חריג בקובץ של מסנני פליטה, כי לגרור אין מנוע; משרד התחבורה אינו מסביר אותו.
המאגר אינו מציין את סוג המסנן. מסננים שמותקנים בדיעבד ברכבי דיזל כבדים הם בדרך כלל מסנני חלקיקים. הסבר על כל הקטגוריות האירופיות יש במדריך הסיווג האירופי, ועל רכב מעל 3.5 טון במדריך הרכב הכבד.
הדוח מחפש את הרכב במאגר המסננים רק כשהוא רשום במאגר הרכב הפעיל הפרטי והמסחרי או במאגר הרכב שמעל 3.5 טון. הסיווג האירופי שבדוח מגיע מרשומת הרכב עצמה, לא מהקובץ הזה.
איך זה מופיע בדוח
כל נתוני הפליטה מופיעים בקבוצה "זיהום ופליטות", מתחת לסרגל קבוצת הזיהום ולשורת המדד הירוק (ראו מדריך קבוצת הזיהום). הסדר בדוח: CO₂, תחמוצות חנקן, חלקיקים, פחמן חד־חמצני, פחמימנים, ואחריהם תקינת זיהום, סוג ממיר ומסנן.
| עמודה במאגר | השורה בדוח | הקבוצה בדוח |
|---|---|---|
CO2_WLTP | פליטת CO₂ (WLTP) | זיהום ופליטות |
kamut_CO2 | פליטת CO₂ (NEDC) – כשאין CO2_WLTP | זיהום ופליטות |
kamut_CO2_city | CO₂ בנסיעה עירונית – כשאין CO2_WLTP | זיהום ופליטות |
kamut_CO2_hway | CO₂ בנסיעה בין־עירונית – כשאין CO2_WLTP | זיהום ופליטות |
NOX_WLTP / kamut_NOX | תחמוצות חנקן NOx (WLTP) / (NEDC) | זיהום ופליטות |
PM_WLTP / kamut_PM10 | חלקיקים PM (WLTP) / (NEDC) | זיהום ופליטות |
CO_WLTP / kamut_CO | פחמן חד־חמצני CO (WLTP) / (NEDC) | זיהום ופליטות |
HC_WLTP / kamut_HC | פחמימנים HC (WLTP) / (NEDC) | זיהום ופליטות |
sug_tkina_nm | תקינת זיהום | זיהום ופליטות |
sug_mamir_nm | סוג ממיר | זיהום ופליטות |
taarich_hatkana | התקנת מסנן לצמצום פליטות | זיהום ופליטות |
CO2_WLTP_NEDC, kamut_HC_NOX ושמונה עמודות _city/_hway של שאר הגזים | לא מוצגות | — |
sug_tkina_cd, sug_mamir_cd | לא מוצגים (הקוד של אותו ערך) | — |
ערך 0 בעמודת פליטה, "לא ידוע קוד 0" בתקינה או בממיר, ושדה ריק – אינם מוצגים. לכן מספר שורות הפליטה משתנה מרכב לרכב, ולעיתים אין אף אחת.
מה הנתונים לא אומרים
- הנתונים מתארים את הדגם בבדיקת האישור, לא את הרכב שלכם. רכב עם ממיר פגום או מסנן סתום יפלוט יותר – והמאגר לא ידע על כך.
- תוצאות בדיקת הפליטה בטסט השנתי אינן במאגרים הפתוחים, והדוח אינו מציג אותן.
- הקטלוג אינו כולל צריכת דלק. CO₂ קשור לצריכה, אבל הדוח אינו ממיר אותו לליטרים.
- אין להשוות ערך WLTP לערך NEDC או לערך עירוני ובין־עירוני – אלה בדיקות שונות.
- קובץ המסננים מציין רק שהותקן מסנן ומתי. הוא אינו אומר מה סוג המסנן, מי התקין אותו ואם הוא עדיין תקין.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין WLTP ל־NEDC?
שתיהן בדיקות מעבדה של פליטה. NEDC היא השיטה האירופית הוותיקה – קצרה, איטית ועם תאוצות מתונות. WLTP החליפה אותה באירופה מ־2017: ארוכה יותר, מהירה יותר ודינמית יותר, ולכן ערכי ה־CO₂ שלה גבוהים בדרך כלל בהשוואה ל־NEDC לאותו רכב. אין להשוות ערך של שיטה אחת לערך של השנייה.
למה ליד פליטת ה־CO₂ בדוח כתוב (NEDC)?
כי לדגם אין ערך WLTP בקטלוג, והדוח מציג את נתון המעבדה הוותיק (kamut_CO2). זה קורה בדגמים שאושרו לפני המעבר ל־WLTP. בדגמים בתקינה אמריקאית מופיעים במקומו ערכי CO₂ לנסיעה עירונית ובין־עירונית, בלי תווית של שיטת בדיקה, כי משרד התחבורה אינו מציין אותה.
מה זה מ״ג/ק״מ?
מיליגרם לקילומטר – אלפית הגרם. בעמודות ה־WLTP במאגר הזה, NOx, PM, CO ו־HC נרשמים במיליגרם לקילומטר, ואילו בעמודות הוותיקות הם נרשמים בגרם לקילומטר. CO₂ נרשם בגרם לקילומטר בשתיהן. כדי להשוות, הכפילו ערך בגרם ב־1,000.
מה ההבדל בין ממיר קטליטי ללוכד חלקיקים?
ממיר קטליטי מפרק גזים מזיקים – פחמן חד־חמצני, פחמימנים ולעיתים גם תחמוצות חנקן – בתגובה כימית. לוכד חלקיקים הוא מסנן שעוצר פיח. ברכבי דיזל מודרניים יש בדרך כלל את שניהם, ובמאגר זה "משולב-לוכד וממיר".
למה לרכב חשמלי אין נתוני פליטה?
לרכב חשמלי אין מפלט, ולכן עמודות הפליטה בקטלוג ריקות בדרך כלל, וסוג הממיר רשום בדרך כלל "לא ידוע קוד 0". בדוח של רכב חשמלי יכולה להופיע שורת "תקינת זיהום", אבל בדרך כלל לא יופיעו ערכי פליטה.
מה זה תקינת זיהום אמריקאית?
הדגם אושר לפי תקני הפליטה של ארצות הברית ולא לפי תקני האיחוד האירופי. לדגמים כאלה הקטלוג רושם ערכים נפרדים לנסיעה עירונית ובין־עירונית במקום ערך משולב.
מה פירוש "התקנת מסנן לצמצום פליטות" בדוח?
הרכב מופיע במאגר של משרד התחבורה של רכבים שהותקן בהם בדיעבד מסנן לצמצום פליטת מזהמים, והתאריך הוא מועד ההתקנה. המאגר אינו מציין את סוג המסנן.
בדיקת רכב לפי מספר רישוי
המדריכים מסבירים את הנתונים כפי שמשרד התחבורה מפרסם אותם במאגרי המידע הציבוריים, ומיועדים להבנה כללית בלבד. הם אינם ייעוץ משפטי, ביטוחי או מקצועי, ואינם תחליף לבדיקה רשמית. CarLAB אינו מקור רשמי; במקרה של ספק, הרשומה במשרד התחבורה ומסמכי הרכב הם הקובעים. שימוש נכון במידע · דיוק וחוסרים · דיווח על טעות